איזה שעון ספורט לקנות?

אביב שוסטר

שעוני ספורט הם אחד הגאדג’טים הכי שימושיים לספורטאים, גם בגלל הפונקציות השימושיות שקשורות ישירות לאימון, כולל ניטור ובקרה על אימונים, וגם בגלל האופציות שהוא מציע בשאר הזמן שעשויות להתגלות כשימושיות במיוחד. הבחירה בשעון המתאים תסייע להפיק ממנו את המיטב, ולאור העובדה שמדובר בהוצאה לא קטנה – חשוב לדעת איך לבחור בשעון המתאים. אז איך בוחרים את השעון – ומה עוד חשוב לדעת לפני שרוכשים אותו?

מה הפונקציות שחשוב שיהיו בשעון ספורט?

• מד דופק מובנה – מד הדופק ייתכן לכם מדד מדויק על רמת המאמץ שלכם, ויסייע בניטור קצב הלב לאורך האימון. מדובר במדד חשוב עבור ספורטאים, ויכול לתת תמונת מצב לגבי אופן ניהול האימון, קצב ההתאוששות ויכול להתריע כשהדופק קיצוני (דבר שעשוי להצביע על אימון יתר).
• מחיר אטרקטיבי – המחיר הוא חלק משמעותי בבחירת המכשיר, בעיקר משום שמדובר במכשיר אלקטרוני שעולה לא מעט. המחיר צריך להיות סביר בהתאם לפונקציות שהוא מאפשר, לעיצוב והמראה ולצרכים של המשתמש.
• דיוק – הדיוק של שעוני ספורט הוא חלק קריטי בשימוש בו. הוא מודד את הדופק, את רמת המאמץ, מסייע בביצוע תרגילים באימון, ואפילו יודע מתי אתם לא זזים יותר מדי זמן. לכן השעון חייב לספק פרטים מדויקים ולנטר באופן מדויק את האימונים. חשוב לזכור שלכל שעון עשויה להיות רמת סטייה מסוימת, אבל ככל שהסטייה בדיוק נמוכה יותר, כך מדובר בשעון מדויק יותר.
  נוסף על כך, לשעון צריכה להיות קליטה טובה של GPS ו- Bluetooth במיוחד במקרה של שעון חכם לילדים, כדי שיוכל להפעיל את כל האפליקציות המבוססות הפונקציות האלה באופן מהיר ויעיל ללא הפרעות קליטה.

ביקשנו מאביב שוסטר המלצה לשעון ספורט

מודה, הגרמין שלי הפך להיות הדבר הכי קרוב אליי. לא, באמת. פיזית הוא הכי קרוב אליי 😝

אני ישנה איתו, ואם במקרה לא, אז אני עונדת אותו בשנייה שאני קמה בבוקר, והוא תמיד איתי, למעט בזמן המקלחות.

מה את מגזימה? אתם בטח חושבים לעצמכם.

אבל האמת היא שהוא מודד כל כך הרבה מדדים ומחשב כל כך הרבה מטריקות, מה שהופך אותו ליותר מסתם שעון ריצה, ואני רוצה להפיק ממנו את המירב.

אגב, האפליקציה של הקונקט עוזרת לנו לעקוב אחרי המחזור החודשי ועל זה אני מכינה לכם פוסט מקיף ששווה לחכות לו.

אז איך הופכים את השעון ריצה שלנו לחבר הכי טוב שלנו?

לפני שאנחנו נכנסים לכל מה שיש לשעון להציע לפני ואחרי האימונים, בואו נתחיל מהבסיס – האימון עצמו!

כדי להפיק מהשעון את המירב באימון עצמו, חשוב שנדע מה אנחנו צריכים ורוצים לראות.

אז איך מסדרים את המסכים בשעון הספורט ואיזה מדדים חשוב להציג?

יצאנו לאימון. בין אם תכננו את האימון מראש כ”אימון” בשעון ובין אם לא, חשוב שנדע איך אנחנו מתפקדים במהלך האימון.

•  אימון אינטרוולים – נרצה לדעת את הקצב של מקטע האינטרוול אותו אנחנו מבצעים.
•  אימון פרטלק – נרצה לדעת את קצב הריצה הממוצע לאורך כל האימון.
•  אימון טמפו – נרצה לדעת את הקצב של הקילומטר הנוכחי ואת הממוצע.
• ריצה קלה – דווקא נעדיף להציץ בדופק, ולראות שהוא תואם את ההרגשה שלנו – של ריצה קלה.

אז מה חשוב שיופיע לנו במהלך האימון?

(המטריקות המופיעות פה הם הנתונים איתם אני עובדת, זו לא חובה ורק המלצה שלי וכמובן לכל אחד יש את מה שנוח עבורו)

1. המסך המרכזי:

• קצב ממוצע למקטע הנוכחי (Lap Pace) – זה הקצב שאיתו אנחנו עובדים, ובו אנחנו מתרכזים כדי לראות איפה אנחנו עומדים (רצים).
• מרחק למקטע – כמה רצנו מתוך המקטע, כתוצאה מכך אנחנו יודעים כמה עוד נשאר לנו ונוכל לחלק את הכוחות בהתאם.
• זמן במקטע הנוכחי – כמה זמן עבר מתחילת המקטע. מתאים למשל באימונים בהם אנחנו עובדים לפי זמנים, כמו אינטרוולים שאנחנו קובעים התאוששות בזמן מוגדר.

2. מסך משני:

מסך עם 4 מטריקות, ואליו נגיע מדי פעם במהלך האימון:

•  מרחק וזמן כולל – מתחילת האימון
• קצב נוכחי (Pace) – קצב נקודתי לנקודת זמן הזו, לאותה השנייה או לשנייה האחרונה שנלקחה מהדגימה. חשוב לעיתים כדי לראות שאין דעיכה או ריצה מהירה מדי. חשוב לזכור שיש שעונים שדוגמים לעתים רחוקות יותר, מה שמשפיע על הדיוק.
• Lap Pace – הקצב הממוצע ללאפ (המקטע) הנוכחי – בין אם זה קילומטר, או 300 מ’, תלוי מה מוגדר באימון.
• קצב ממוצע (Average Pace) – הקצב הממוצע מתחילת האימון לאימון כולו.

3. מסך הדופק

דופק בתצוגה לפי זמנים וחלוקה לספים (אירובי ואנאירובי), ונתון מוחלט (למשל, 95 ו-WarmUP)

אלה הם שלוש המסכים שאני עובדת איתם ובעיני מספקים את כל הנתונים שצריך במהלך האימון. אפשר לנווט ביניהם, אבל בגדול רצוי להתרכז באימון ככל הניתן ופחות בהחלפת מסכים, ובשעון בכלל.

איך מסדרים את המסכים ? (ההסבר הוא לגבי ה-245 Forerunner)

Start –> Run –> up (for options) –> Run Settings –> Data Screens

עוברים בין המסכים ומסדרים עם העיפרון את המטריקות אותן אנחנו רוצים לראות.

אבל מה קורה כשאנחנו רצים בחבורה ולכל אחד יש שעון משלו?

בקבוצות ריצה מאוד מקובל לרוץ כדבוקה, וכל רץ לפי הקצבים שלו.

לדבוקה יש יתרונות רבים, ואם הרץ רץ עם דבוקה שנכונה עבורו מבחינת רמת הכושר וניהול הקצבים, השיפור בקצבי הריצה יכול להיות משמעותית יותר טוב מאשר ריצה לבד (כמובן שגם זה אינדיווידואלי ויש רצים שצורה זו לא תתאים להם).

אז מה קורה בריצה בדבוקה? אתן לכם תרחיש.

רצים כל הדבוקה ביחד, מסכמים מראש על קצב, ופתאום אחד מגביר.

“מה קורה לך ? למה אתה משתולל?”, ואותו רץ מצידו – אני לא משתולל, אני בקצב”. אז מה האמת?

מעבר לפערי מדידות בין שעונים, דבר התלוי בחברה של השעון (לצערנו לא כולם רצים עם שעוני גרמין😝), לפעמים יכולים להיות הפרשים גם בין שני שעונים מאותו הדגם בדיוק, כמו הבדל בהגדרות (דוגם כל כמה שניות או עובד על חיסכון בבטרייה ודוגם את הלווין פחות), בהגדרות הלווין (GPS, GLOANESS, או שילוב)  או בלוויין הספציפי שאליו השעון מחובר, וכו’.

יש שלוש מטריקות לקצב, עליהן דיברנו מוקדם יותר, וכאשר מנסים להשוות קצבים בין שני רצים אשר רצים יחד, חשוב לשים לב שאנחנו מדברים באותה “שפה”, כלומר על אותה מטריקה: Lap Pace ,Pace ו-Average pace.

אני מאמינה שעם ניהול וסידור נכון של המסכים, עבודה עם המטריקות הנכונות, וכמובן בהתאם לתוכנית אימון בנויה היטב ומתאימה עבורכם, תוכלו לראות את השיפור לו אתם מייחלים.